מילות מפתח: age, Arabs, breast cancer, hormones, Jews, risk factors

רקע מדעי ומטרה:

רצוננו לברר האם קיים קשר בין שימוש בפרוגסטוגנים ובתרופות אחרות לטיפול הורמונלי מניעתי ובין שיעור החולים בסרטן השד בנשים ערביות בישראל.
בישראל, קדימות סרטן השד בנשים הערביות נמוכה יותר מאשר בנשים יהודיות, אך תחלואה מתרחשת בין הנשים הערביות בגיל צעיר יותר.
בישראל, שכיחות סרטן השד נמוכה בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות, עם עדות להופעה בגיל צעיר ותמותה גבוהה יותר. במחקר שבוצע בארצנו ע"י פרופ' זידאן נמצא כי ממוצע גילן של נשים ערביות בעת האבחון הראשוני של המחלה הוא 49, לעומת גיל 59 אצל יהודיות
במחקר חתך שבצענו בחנו גורמי סיכון שונים לסרטן שד אצל נשים ערביות ויהודיות. . אצל נשים ערביות עם סרטן שד נמצא שימוש נמוך יחסית בגלולות עם רכיבים משולבים (OCCP) ו-HRT. לעומת זאת נמצא שימוש גבוה יותר בפרוגסטוגנים ובתרופות לטיפול בפוריות.

שיטות:

חקר בקרת מקרים מבוסס על נתונים המשווה בין נשים ערביות ויהודיות שאובחנו עם סרטן השד ואת השימוש בתרופות הורמונליות מסוגים שונים בפרוגסטוגנים ותרופות לטיפול בהפריות. אוכלוסיית המחקר תכלול נשים ערביות ויהודיות, מטופלות שירותי בריאות כללית בגילאי 30-60, שאובחנו עם סרטן השד בשנת 2024. נתונים על שימוש בתרופות הורמונליות יופקו עבור שנים 2000-2022. הניתוח יכלול את התיאור, השוואת שיעורי שימוש בתרופות הורמונליות בין הקבוצות, חישוב של יחסי הסתברות ביחס לכל תרופה ולשילוב לשימוש, תוך התאמה לגורמי סיכון אחרים, כמו גיל, מספר ההריונות, גיל הריון ראשון, גיל הבלות , השמנה, עישון וכדומה.

תוצאות:

-

מסקנות:

-

חשיבות לרפואת המשפחה:

לאור השינויים המתחוללים בתחלואת סרטן שד אצל נשים ערביות נמצא כי נחוץ לחקור את אופן התרומה של שימוש בתרופות הורמונליות לתחלואה בסרטן שד (סוג, משך שימוש) והאם הם נכונים לכלל הנשים הערביות בישראל.