השפעות המלחמה והפינוי על בריאות נשים בישראל: ממצאים ותובנות לרפואת המשפחה

גלית נויפלד קרושינסקי, אורית צ'רני גולן, נחמה הכהן, נאורה אלתרמן, ספיר ביטון, חפציבה ספירט, מיכל משיח

מילות מפתח: נשים, מלחמה, בריאות הנפש, רצף טיפולי, פינוי

רקע מדעי ומטרה:

מלחמת חרבות ברזל והפינוי ההמוני שפקדו את ישראל באוקטובר 2023 יצרו מצב חירום מתמשך בעל השלכות רפואיות רחבות. מחקרים בינלאומיים מצביעים על כך שנשים פגיעות במיוחד בעתות משבר, אך בישראל טרם נאסף מידע שיטתי על בריאותן בזמן חירום.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת המלחמה והפינוי על בריאותן של נשים בישראל, לזהות חסמים בגישה לשירותי בריאות, ולהציע כיוונים לפעולה מערכתית בקהילה.

שיטות:

המחקר התבסס על סקר אנונימי שהופץ באופן מקוון בין מאי ליוני 2024, בהשתתפות 1,074 נשים בגילים שונים, ממגזרים מגוונים, כ-50% מהן פונו מביתן. הסקר כלל שאלות כמותיות ואיכותניות על מצב בריאותן, שימוש בשירותים רפואיים והתנהגויות בריאות.

תוצאות:

הסקר מצביע על פגיעה רחבה ומתמשכת בבריאות הפיזית, הנפשית ובהתנהגויות בריאות – בקרב כלל הנשים, ובעוצמה גבוהה יותר בקרב נשים שפונו.
נרשמה ירידה בשימוש בשירותי בריאות חיוניים, כולל בדיקות שגרתיות ובדיקות סקר, ועלייה בשימוש בתרופות וחומרים ממכרים יחד עם שינוי לרעה בהרגלי אורח החיים. נשים שפונו חוו פגיעה ברצף טיפולי, בנגישות לשירותים ובשגרת הבריאות שלהן. מביניהן, כשליש דיווחו כי לא קיבלו סיוע נפשי אף שהרגישו שהן זקוקות לו

מסקנות:

הממצאים ממחישים את הפגיעה הבריאותית הרב-מערכתית שנשים חוות במצבי חירום מתמשכים, כולל ירידה בגישה לשירותים ושיבוש של שגרת הבריאות.
מצב זה מדגיש את הצורך בהיערכות מערכתית עם הסתכלות מגדרית, הכוללת זיהוי מוקדם, מניעה ושיקום של רצף טיפולי שנפגע

חשיבות לרפואת המשפחה:

הנתונים מדגישים את מקומה המרכזי של רפואת המשפחה כמענה רציף ונגיש לנשים בתקופות של חירום מתמשך. במצבים אלה, נדרשת התבוננות רחבה על שגרת הבריאות של המטופלת, כמו חידוש מעקבים, זיהוי שינויים בהרגלים, והחזרת קשרים טיפוליים שנקטעו. גישה זו מהווה חלק מרכזי מהעשייה של הרפואה הקהילתית במצבי משבר

#36