פריקרדיטיס כמקרה בוחן של זיהוי יתר (Over-Detection) ב-POCUS ברפואה ראשונית
ינון ושדי, תם אקסלרוד
מילות מפתח: פריקרדיטיס, POCUS, אבחון יתר
אנמנזה, בדיקה גופנית, בדיקות ראשוניות:
רקע:
השימוש ב-POCUS – Point-Of-Care-UltraSonography ברפואה הראשונית מתרחב בשנים האחרונות. עם הגידול בזמינות ובמיומנות השימוש בטכנולוגיה זו, עולה שאלת זיהוי-היתר – איתור ממצאים שלא היו גורמים לנזק או משפיעים על בריאות המטופל אלמלא זוהו.
פרשת החולה:
בת 31, בשבוע ה-19 להריונה, פנתה למרפאה עם תסמיני זיהום בדרכי הנשימה העליונות ועם כאבים בחזה שמוחמרים בשאיפה.
סימנים חיוניים ובדיקה גופנית תקינים, ללא Friction rub. אק"ג תקין.
ב-POCUS שבוצע ע"י מתמחה ברפואת המשפחה הודגם נוזל פריקרדיאלי מעבר לנורמה והיפר-אקואיות ניכרת של הפריקרד.
אבחנה מבדלת:
באבחנה של פריקרדיטיס הוחל טיפול בפרדניזון 40 מ"ג, ונשלחה למיון לבדיקת טרופונין.
ממצאי בירור נוסף, בדיקות ויעוצים:
במיון, מספר שעות לאחר נטילת הפרדניזון, מתמחה בקרדיולוגיה לא הדגים נוזל פריקרדיאלי עודף ב-POCUS. אקו לב שבוצע שבועיים לאחר מכן הדגים "שארית נוזל פריקרדיאלי פוסטריורי".
אבחנה סופית:
דיון
לאבחנת פריקרדיטיס דרושים 2 מתוך 4 קריטריונים: כאב טיפוסי, ממצאים בהאזנה, אק"ג אופייני, ונוזל לא-טריוויאלי ב-US. במקרה הנוכחי היו כאב פלאוריטי ונוזל פריקרדיאלי ב-US, אך כיוון שהאחרון נסוג במהירות, עולה הספק אם היה מדובר במחלה הדורשת טיפול, או בזיהוי-יתר שמקורו בזמינות טכנולוגית גבוהה ובפרשנות יתר.
מסקנות וחשיבות לרופא המשפחה:
מסקנות:
POCUS הוא כלי חדשני עם פוטנציאל שימוש רב ברפואה ראשונית, אך אינו חף מסכנת זיהוי יתר. זיהוי יתר עלול להזיק כשיוביל לתיוג שגוי כחולה ולמפל התערבויות מיותר. הרפואה המודרנית מתאפיינת באימוץ טכנולוגיות חדשות במהירות, תהליך שמחייב שימוש מושכל וביקורתי. כדי להיות נאמנים לכלל Primum Non Nocere, עלינו להכיר לא רק את יתרונות ה-POCUS אלא גם את מגבלותיו, לדעת להחליט מתי לטפל, ולא פחות חשוב - מתי לא לטפל.
#60

