רקע מדעי ומטרה:

מעכבי אנזים ממיר אנגיוטנסין (ACEIs) וחוסמי קולטני אנגיוטנסין (ARBs) שניהם מרכיבים חיוניים בטיפול תרופתי במערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS). הם חיוניים בניהול מצבים קרדיווסקולריים, אך הם שייכים לשתי קבוצות תרופות שונות עם מנגנוני פעולה ייחודיים ותופעות לוואי שונות.

אחת מתופעות הלוואי הנחקרות היא הקרצינוגניות של תרופות אלה. יש לציין שבעוד הם עשויים להגן מפני סוגי סרטן מסוימים, הם עשויים להוות סיכון באחרים..
למשל מחקרים עדכניים נעשו גם על סרטן הריאות. מטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2021, לא הראתה קשר משמעותי סטטיסטית בין ACEIs לסרטן הריאות. עם זאת, מטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2022, שכללה 11 מחקרים, הראתה סיכון גבוה יותר לסרטן הריאות עם ACEIs בהשוואה למשתמשי ARBs, במיוחד בקרב מטופלים אסייתיים.

לאור הקשר שנצפה בין ACEIs ל-ARBs לסוגי סרטן שונים ובנתונים הסותרים ממחקרים שונים, החלטנו לערוך מחקר מקיף נוסף כדי לחקור את הקשר בין ACEIs ל-ARBs לבין הסיכון לפתח ממאירויות.

שיטות:

המידע נלקח ממאגר המטופלים הכלל ארצי של הכללית. מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי ללא השתתפות פעילה של מטופלים שכלל סה"כ כמיליון מטופלים

תוצאות:

מצאנו כי ARBs מעלים באופן מובהק סטטיסטית את הסיכון לכלל סוגי הסרטן בהשוואה למעכבי ACE (ACEI), (יחס הסיכויים = 1.957, ערך P = 0.000).

מסקנות:

ARB מעלים סיכון לכלל הסרטנים באופן מובהק סטטיסטית ביחס לACEI.
הממצאים מדגישים את הצורך במחקרים נוספים שיאפשרו הבנה מעמיקה ומדויקת יותר של ההשפעות ארוכות הטווח של תרופות אלו על התפתחות ממאירויות.

חשיבות לרפואת המשפחה:

הנתון הזה חשוב לרופאי המשפחה מכמה סיבות מרכזיות:
1. בחירה בטיפול מותאם אישית: רופאי משפחה הם לרוב הגורם הראשוני שמתאים טיפול תרופתי למטופלים כרוניים.
2. שיחות עם מטופלים על סיכונים ויתרונות
3. מעקב ומודעות מוגברת
4. הדרכה ומניעה