רקע מדעי ומטרה:

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לבצע 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית בעצימות בינונית, 75 דקות של פעילות גופנית בעצימות גבוהה, או שילוב של השתים.
במספר מחקרים תצפיתיים הודגם כי שיעור העוסקים בפעילות גופנית בהתאם להמלצות במגזר החרדי נמוך מאשר שיעורם בשאר המגזרים.
למשל, לפי סקר הלמ"ס מ 2023, 52% מהמגזר החילוני עוסקים בפ"ג בהתאם להמלצות, 40% מהמגזר הדתי ו 27% מהמגזר החרדי.
במחקר השוואתי שנערך בעזרת שאלונים, נמצא כי בקרב נשים דווקא שיעור הנשים החרדיות העוסקות בפ"ג בהתאם להמלצות היה גבוה מאשר שיעורן בקרב האוכלוסיה הכללית.

שיטות:

המחקר בוצע בצורה של שאלונים, פנים אל פנים, שהוקלטו ותומללו. גויסו 11 מרואיינים משתי מרפאות שונות, בירושלים ובקרית גת. לאחר התמלול הראיונות עברו קידוד לקודים ואז לתמות ולתת תמות, לפי שיטת ה THEMATIC ANALYSIS

תוצאות:

אותרו 3 תמות עיקריות:
האחת היא קשיים טכניים, שכוללת אילוצי זמן ומטלות בקרב בעלי משפחות גדולות, חוסר במסגרות מתאימות מבחינה תרבותית.
השניה היא עכבות דתיות- תרבותיות, שכוללת חסם תרבותי בלבישת בגדים המתאימים לביצוע פ"ג, הדגשת תרבות הגוף ורצון להימנע מביטול תורה.
השלישית היא מודעות נמוכה, הן במסגרת מוסדות החינוך והן בכלל.
כמו כן, המרואיינים התבקשו לפרט דרכים לשיפור. הוזכרו התאמת מסגרות, הגברת מודעות ועידוד מצד ההנהגה הרוחנית.

מסקנות:

ישנם חסמים שונים לביצוע פעילות גופנית בקרב גברים מהמגזר החרדי. בכל מקרה פרטי יש לנסות בצורה אמפתית להבין האם יש קושי ומהו. שיפור המודעות ועידוד ע"י ההנהגה הרוחנית עשויים לסייע בהגברת שיעורי ביצוע פ"ג בקרב גברים מהמגזר החרדי.

חשיבות לרפואת המשפחה:

עידוד לביצוע פ"ג הוא חלק חשוב מקידום בריאות, וחשוב להבין את המאפיינים הספציפיים של חברה החרדית