מילות מפתח: זקני זקנים, דמנציה, פסיכוגריאטריה, clinical dementia rating score, שבריריות, קוגניציה, דכאון, שינויים התנהגותיים בדמנציה

רקע מדעי ומטרה:

זקני זקנים הם הקבוצה עם שיעור הצמיחה הגבוה ביותר באוכלוסייה. מכיוון שמדובר בפלח חדש יחסית, אין מידע מספק אודות הפקטורים הקשורים למצבם הקליני והתפקודי. דמנציה היא אחד המצבים הקליניים הנפוצים בגיל המבוגר, שכיחות 40% ומעלה מעל גיל 90. לצורך אבחנה של דמנציה יש הכרח בירידה קוגניטיבית המובילה לירידה תפקודית. אבחנה זו מאתגרת בקבוצת זקני הזקנים שלרוב סובלים ממגבלות תפקודיות על רקע תחלואים אחרים, הפרעות במערכת החישה, התנועה ועוד. לכן, יש קושי לשייך האם ההתדרדרות היא כתוצאה מירידה קוגניטיבית, ממגבלות אחרות או שהיא חלק מתהליך ההזדקנות הרגיל. הבנה טובה יותר של ההתייצגות הקלינית של דמנציה בזקני זקנים תוכל לתרום לאבחנה מדויקת יותר, ובעתיד יתכן שגם לדרכים אפקטיביות להתערבות.
מטרה: לבחון אלו גורמים נמצאים באסוציאציה עם דמנציה, clinical dementia rating (CDR) scale, בזקני זקנים. הגורמים שנבדקו כוללים שבריריות, רמת ביצוע בפונקציות קוגניטיביות ספציפיות וגורמים התנהגותיים ואפקטיביים.

שיטות:

בשנים 2012-2013 בוצעו מפגשי מעקב עם 136 גברים בני 84-101 (ממוצע 92.1), שורדים ממשתתפי מחקר Israeli Ischemic Heart Disease. הם עברו הערכה של סטטוס דמנציה, תפקודים קוגניטיביים שונים, דיכאון, תפקוד ושינויים התנהגותיים.

תוצאות:

קשר מובהק סטטיסטי נמצא בין ציון CDR לבין כל הפונקציות הקוגניטיביות שנבדקו, במיוחד זיכרון מושהה, שטף מילולי וזיכרון עבודה. בנוסף, הקשר לדיכאון, כוח אחיזה ידנית ומדד מסת הגוף נמצא מובהק סטטיסטית. הקשר בין ציון ה-CDR לתלות תפקודית ולסך השינויים ההתנהגותיים לא נמצא מובהק.

מסקנות:

תוצאות המחקר מהוות בסיס להמשך המחקר על הפונקציות הקוגניטיביות שנפגעות יותר בדמנציה בזקני זקנים, ע"מ לאפשר כלי אבחנה מדויקים יותר. המחקר מדגיש את הקושי להסתמך על פגיעה תפקודית בזקני זקנים כחלק מהקריטריונים לאבחנת דמנציה.

חשיבות לרפואת המשפחה:

בירור דמנציה לרוב מתחיל אצל רופאי המשפחה