מילות מפתח: Statins; Adverse Effects; LDL; Primary Prevention;

רקע מדעי ומטרה:

הקשר הסיבתי בין רמות גבוהות של כולסטרול (LDL-C) ומחלות לב וכלי דם הוכח זה מכבר. עם זאת, על פי ההנחיות המקובלות, יש להציע טיפול להורדת כולסטרול בפרט כאשר נחצה סף סיכון לאירוע קרדיווסקולרי תוך עשור או לצורך מניעה שניונית. כדי לשקול טיפול טרם עליית הסיכון, יש לגשר על פער ידע מרכזי בדמות תופעות לוואי לאורך תקופת טיפול ארוכה מאוד. מחקר זה תוכנן לצורך השוואת שכיחות ועיתוי תופעות לוואי ארוכות טווח המיוחסות לסטטינים בין קבוצת מטופלים לקבוצת ביקורת.

שיטות:

זהו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ארוך טווח. נתונים אורכיים הכוללים הנפקות בית מרקחת, מינון וסוג סטטין, מעבדה רלוונטיות ותוצאים קליניים במהלך תקופת המעקב נאספו עבור שתי קבוצות - ראשית, עבור אלו שנטלו סטטינים במשך יותר מ-20 שנה, ושנית, עבור קבוצת ביקורת. לאחר מכן נבנה קוהורט מותאם באמצעות שיטת ה-Propensity Score, ביחס של 1:1.

תוצאות:

העוקבה כללה 982 מטופלים לאחר התאמה רב-משתנית. ברוב התוצאים שנבדקו, השערת האפס עומדת בעינה - לא נצפו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות בשכיחות תופעות הלוואי שיוחסו באופן היסטורי לשימוש ארוך טווח בסטטינים, כולל - פגיעה קוגניטיבית, קטרקט, שבץ מוחי המורגי, פגיעה כבדית, מיופתיה, נוירופתיה פריפרית, רבדומיוליזיס וטנדינופתיה. מגמה חוזרת במחקר נצפתה כזמן ממוצע לאירוע קצר יותר במידה מועטה בקבוצה שנחשפה לסטטינים, בעוד שהשכיחות הכוללת של אירועים שליליים הייתה גבוהה יותר בקבוצת הלא-חשופים. מגמה זו עולה בקנה אחד עם הבנתנו את הטיית המחקר, שהשפיעה גם על שכיחות סוכרת גבוהה שנמצאה גבוהה משמעותית בקרב משתמשי סטטינים.

מסקנות:

בטיחות הטיפול בסטטינים עודנו מהווה דאגה עבור אנשים השוקלים טיפול זה 'לכל החיים', הן למניעה ראשונית והן לשניונית. במחקר זה, שימוש רציף בסטטינים במשך תקופה של לכל הפחות שני עשורים לא נקשר עם עלייה בשכיחות של רוב תופעות הלוואי המיוחסות לסטטינים בהשוואה לביקורות מתואמות. זמן ממוצע קצר יותר של תופעות לוואי בקרב קבוצת החשופים וכן שכיחות מאוד מוגברת של סוכרת משקפים בסבירות גבוהה את הטיית הבחירה המובנית במחקר.

חשיבות לרפואת המשפחה: