מילות מפתח: לימפומה, הפטיטיס אוטואימונית

רקע מדעי ומטרה:

דלקת כבד אוטואימונית (Autoimmune Hepatitis – AIH) היא מחלה כרונית דלקתית של הכבד הנגרמת כתוצאה מתגובה אוטואימונית כנגד תאי הכבד. הטיפול הראשוני כולל סטרואידים בשילוב תרופות אימונוסופרסיביות ממשפחת התיופורינים (אזתיופרין, 6-MP) או (MMF). מחקרים רבים הדגימו סיכון מוגבר ללימפומה בקרב חולים במחלות דלקתיות כרוניות אחרות, כמו דלקת מפרקים שגרונית או מחלות מעי דלקתיות, שטופלו בתרופות אלה. אולם, הסיכון היחסי ללימפומה שאינה הודג'קין (NHL) בקרב חולי AIH אינו ברור.

שיטות:

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי המבוסס על נתוני בריאות של כ-2.7 מיליון מבוגרים לאורך שני עשורים. נכללו חולים בגיל 20 ומעלה עם אבחנת AIH שהחלו טיפול באזתיופרין, 6-MP או MMF. התוצא העיקרי היה אבחון של לימפומה שאינה הודג'קין.

תוצאות:

מתוך 834 חולים עם AIH, 685 נכללו לאחר הצלבת הנתונים עם רישום הסרטן. שיעור התחלואה ב-NHL היה גבוה משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (SIR = 36.5). מרבית המקרים הופיעו בקרב חולים מעל גיל 45, ובעיקר בשבע השנים הראשונות לאחר האבחנה. לא נמצאה שונות בין התרופות מבחינת הסיכון.

מסקנות:

חולי AIH מצויים בסיכון מוגבר משמעותית להתפתחות NHL, במיוחד במהלך השנים הראשונות לאחר האבחנה.

חשיבות לרפואת המשפחה:

רופאי משפחה והמטפלים בחולים אלו נדרשים למודעות מוגברת לסימנים קליניים מחשידים, ולמעקב קפדני כחלק מהמשך הטיפול.